האם מחלת האיידס, אמתית?

לדבריהם של כמה וכמה רופאים בעלי שם שחוקרים את הנושא- הקשר בין וירוס ה HIV, לבין מחלת האיידס, איננו קיים.

אין שום הוכחה חותכת שהגורם למחלת האיידס, הוא וירוס ה HIV.

למעשה, עצם קיומו של וירוס ה HIV, מוטל בספק. הווירוס עצמו- מעולם לא בוּדד, ולא הופקה ממנו תרבית.

חלק מהרופאים, כמו למשל דר' רוברט ווילנר, Dr Robert Willner אף ערבבו את דמו של חולה האיידס, עם דמם שלהם- כדי להוכיח שמחלת האיידס איננה זיהומית, איננה נגיפית, איננה ניתנת להעברה מדם לדם ולא בעזרת מזרק, ולא ביחסי מין ולא בשום דרך אחרת.

"מחלת האיידס" היא בעלת יותר מהגדרה רפואית אחת. הגדרת המחלה משתנה בין מדינה אחת לאחרת. ישנן מחלות אחרות שהן תנאי לתחולתה של מחלת האיידס, אך מחלת האיידס לכשעצמה איננה קיימת במשמעות של "מחלת זיהומית", "מגפה" או "מחלה מדבקת".

הרופאים שבקישורים בתחתית העמוד, טוענים כך :

וירוס ה HIV - כל קשר בין איידס לבין HIV או כל וירוס אחר, מקרי בהחלט ואינו סיבתי, אינו קשר של סובב ומסובב.

אף מחקר מדעי מעולם לא הוכיח את הקשר בין וירוס ה HIV לבין מחלת האיידס.

אם מחלת האיידס אכן הייתה ויראלית, לא הייתה שום מניעה להכין חיסון נגד המחלה, אך חיסון כזה עדיין אינו קיים.

מאז גילוי וירוס ה HIV, ועד היום, אין חיסון מפני מחלת האיידס, ואף לא יתכן חיסון כזה בעתיד.

אין שום תיעוד בספרות הרפואית להדבקה של איידס בין אדם אחד למשנהו, קל וחומר בהדבקה הטרוסקסואלית, או בהדבקה בדרך של מחט "מזוהמת" מדמו של חולה איידס.

יש חולי איידס שהם HIV שלילי. קיומם של חולים כאלו אינו שנוי במחלוקת. עובדה זו לבדה אמורה להוכיח שאין קשר בין איידס לבין HIV.

גם מי שנמצא HIV חיובי, אינו אמור לפתח מחלת איידס בשום נקודת זמן עתידית. חולה כזה אינו יכול להדביק אף אדם במחלת האיידס.

לוּק מונטנייה עצמו, [Luc Montagnier] מגלה וירוס ה HIV, טוען שווירוס ה HIV, איננו מחולל איידס [בסרט House of Numbers ].

דר' רוברט ווילנר, Dr Robert Willner, ערבב בדמו טיפת דם של פציינט חולה איידס, כדי להוכיח שאין שום סכנת הדבקה מדם נגוע של חולה איידס.

ה HIV, הוא "רטרו וירוס", כלומר משתייך לקבוצת וירוסים שניתן לאמר עליהם שהם אינם מעוררי מחלות כלל וכלל, למעט ( כביכול ) וירוס ה HIV עצמו, שהוא כביכול חריג לכלל בקבוצת הרטרו וירוסים. העובדה ש HIV, הוא "רטרו וירוס" אינה שנויה במחלוקת.

כל וירוס, חייב לפעול ללא דיחוי

בתחום הווירולוגיה, לא ידוע על שום וירוס מכל סוג בעל "תקופת תרדמת" או "דגירה", ובטח שלא תרדמת של עד 10 שנים. הטענה שווירוס ה HIV, דוגר בגוף החולה או שורר באופן רדום עד 10 שנים ויותר, היא טענה שאיננה יכולה להיות נכונה, הואיל ואין לכך שום מקבילה בעולם הווירוסים בכלל ובוודאי שלא ב"רטרו וירוסים". ווירוס מחולל מחלה בהכרח חייב לפעול מיד , להתרבות ולחולל את המחלה שהוא מחולל, עד שהפציינט מתחסן מפניו באופן טבעי או נפטר. אך אין שום "דיחוי" בעולם הזיהומים הווירולוגיים.

עוד נאמר ביחס למחלת האיידס שהיא מתפרצת מתישהו לאחר הופעת נוגדנים בגופו של נשא ה HIV.

לדברי פרופ' דוסברג, אין שום תקדים ושום היגיון בכך שהמחלה תופיע לאחר קיום נוגדנים למחלה.

כל מחלה זיהומית, חייבת להופיע לפני שלב ההתחסנות ולא ולאחריו.

בדיקת דם לנוכחות וירוס HIV- הבדיקה עצמה לא מתיימרת לבדוק נוכחות של וירוס ה HIV, וגם לא נוגדנים של ה HIV. בעלוני היצרן של ערכת הבדיקה לנוגדני HIV- מפורט במפורש שהבדיקה עצמה אינה מתיימרת לקבוע באופן וודאי נוגדני HIV. למעשה, אין בנמצא אף בדיקה שמבטיחה תוצאות "אמת", תוצאות "סופיות" לכאן או לכאן. במילים אחרות, אין שום דרך לזהות נוגדן של HIV באופן וודאי וסופי.

ווירוס ה HIV, מעולם לא בוּדד מדם אנושי ולא נעשתה ממנו תרבית. אם הדבר אכן נעשה, אז אין לכך תיעוד בספרות המקצועית.

הגדרת המילים "נשא HIV" נתונה לפרשנויות שונות, הואיל ואף בדיקה לא מצליחה לאתר את נוכחות וירוס ה HIV עצמו, אלא מרכיבים שונים בדגימת הדם. כך יוצא שבמדינה אחת אתה עשוי להימצא כ"נשא חיובי" ובמדינה אחרת תימצא כ "HIV שלילי" לפי אותה בדיקה ממש.

יתכן מצב שבו דגימת דם הפציינט, תפורש כ" HIV חיובי" ובפעם אחרת אותה דגימת דם ממש ובאותה מדינה, תפורש כ"HIV שלילי". זאת בגלל שממצאי הבדיקה נתונים לפרשנות אנושית של הרופא שמפענח את הממצאים, ובנוסף לתשאול הפציינט. כלומר הבדיקה נתונה גם לפרשנויות שונות, באותה המדינה, לגבי אותו הפציינט ואותה דגימת דם.

קבוצת מחלות ה"איידס" – ישנן שלל מחלות הקשורות כביכול עם מחלת האיידס, כשהפציינט נמצא HIV חיובי, אך אין קשר בינן לבין וירוס ה HIV. עובדה זו גורמת לאבחון שגוי. למשל- אם חולה מאובחן כחולה במחלת "סרקומת קפוסי" והוא HIV שלילי, הוא מאובחן כחולה סרטן... ואם הוא חולה ב"סרקומת קמפוסי" והוא HIV חיובי, הוא מוגדר כ"חולה איידס" וכן נאמר לו שמחלתו "סרקומת קפוסי" היא תוצאה של חולי ה"איידס" שלו, איידס שהתפתח כביכול מווירוס ה HIV בגופו. אך קביעה כזאת מדלגת על הקשר שבין ווירוס ה HIV, לבין מה שקרוי "מחלת האיידס", והדילוג הזה הוא קבוע ועקבי.[ ע"ע - קבוצת מחלות האיידס].

הטיפול בחולי איידס, וטיפול מונע לנשאי HIV - בפועל, מרגע שהחולה מאובחן כ HIV חיובי, הוא מקבל טיפול ב AZT.

תרופת ה AZT לכשעצמה רעילה, ואז הפציינט אכן נעשה חולה באמת. מע' החיסון שלו נפגעת עקב רעֶלת.

היסוד הקטלני בנשאים של HIV, איננו הווירוס עצמו אלא הטיפול באיידס, שלעתים ניתן כטיפול מונע. והוא עצמו רעיל וקטלני.

ישנם פציינטים שאובחנו כ HIV חיובי, נטלו AZT לתקופת מה, ולאחר זמן מה, על דעת עצמם החליטו לחדול מנטילת התרופה, והם אולי ההוכחה היחידה לכך שמחלת האיידס איננה קיימת לכשעצמה, ובוודאי שאיננה הורגת ( כל זמן שהפציינט אינו סובל ממחלה סופנית אחרת ). הפציינטים האלו מתראיינים בסרטונים ומפרטים זאת בעצמם. הם מעולם לא חלו במחלת האיידס ולא בשום מחלה אחרת הקשורה לאיידס, למעט רעֶלת AZT.

הסיבות לפגיעה במערכת החיסון של הפציינט הן:

· שימוש בסמים / טיפול כימותרפי ( AZT )

· תת תזונה מתמשכת

· קרינה

מחלת האיידס בעולם המערבי - בעולם המערבי, מערכת החיסון של החולה נפגעת כתוצאה מרעלת סמים. מדובר על סמים שונים הידועים כפוגעים במערכת החיסון. סמים הנפוצים בעיקר בקהילה ההומוסקסואלית ( Poppers ). סמים אלו גורמים לפגיעה במערכת החיסונית של הנפגע, ואז הוא עלול לפתח מחלות זיהומיות הקשורות כביכול עם "איידס".

הטיפול הכימותרפי ( טיפול ב AZT ), בעצמו פוגע במערכת החיסונית. זה אפילו לא שנוי במחלוקת.

מחלת האיידס באפריקה – תת תזונה ושלל מחלות זיהומיות רגילות עלולות לפגוע במערכת החיסון של החולה. גורמים אלו ידועים כפוגעים במערכת החיסונית כבר מאות שנים.

מאות אלפי חולי האיידס באפריקה, מאובחנים בטעות כחולי איידס HIV, ללא שום בדיקת דם וללא בדיקות אחרות. זאת לפי הנחיות ועידת Bangui. די להם שהם חולים במחלה הקשורה ל"קבוצת מחלות האיידס" כדי לקבל את האבחון של "חולי איידס". הם אמנם חולים אמתיים ולעתים אף גוססים, אלא שהם אינם נשאים של HIV. אלו חולים ממחלות אחרות הנגרמות בדר"כ מתת תזונה ומחלות זיהומיות הקשורות לסניטציה גרועה. ככל שמחלות אלו קשות וקטלניות, מדובר במחלות שאינן איידס.

טענת הירושה של HIV מן הקופים – בעבר נשמעה הטענה שווירוס ה HIV, עבר אל האנושות מן הקופים. אולם בשום מחקר לא הצליחו "להדביק" שום קוף במחלת האיידס. כלומר מכל הקופים שהוזרקו להם נגיפי HIV, אף קוף לא פיתח שום מחלה הקשורה לקבוצת מחלות האיידס.

אם מקור וירוס ה HIV, הוא מן הקופים והנו אכן מחולל מחלת האיידס, מתחייב כי לפחות קוף אחד היה נדבק במחלה. אך הדבר לא הוכח בשום מחקר. הפרט הזה רק מחזק או מוכיח את הטענה שמחלת האיידס, איננה זיהומית, וכן מוכיח שטענת המעבר של וירוס ה HIV מקופים אל בני אדם, היא טענה שקרית.

תסמונת הכשל הלוגי

אם יש לך נוגדנים נגד וירוס חצבת, אתה מחוסן בפני חצבת.

אם יש לך נוגדנים נגד וירוס צהבת, אתה מחוסן נגד צהבת.

אם יש לך נוגדנים נגד וירוס HIV.... אתה אדם גוסס. המחלה היחידה בעולם, שאתה מחוסן כלפיה, ואתה מת ממנה.

איך זה יתכן? זה לא הגיוני...